דן גדל בהרצליה בבית חילוני. כל יום כיפור היה רוכב על אופניים ורואה סרטי וידאו בבית עם המשפחה. הם לא צמו ואפילו לא סגרו את התריסים בבית. ההורים תמיד היו אומרים לו ולאחיו שהאדם ברא את האלוהים ולא אלוהים את האדם. בבית הספר היסודי למד את סיפורי התנ"ך ותמיד האמין בהם. למרות החינוך שקיבל בבית, תמיד האמין באלוהי אברהם, יצחק ויעקב. ככל שגדל, המשיך לחשוב על אלוהים.
בלימודי בר המצווה שלו, שאל את החזן שלימד אותו איך נזהה את המשיח כשיבוא, ואיך נדע שהוא משבט יהודה ומצאצאי דוד ככתוב? החזן לא ידע מה לענות ודן נותר מבולבל עם הרגשה שכל ההמתנה הזאת למשיח אינה הגיונית ואינה מסתדרת עם הכתוב בתנ"ך. בגיל 14 וחצי אביו נשלח לניו יורק מטעם העבודה. דן ואימו עברו איתו, ושם סיים דן תיכון ואוניברסיטה. בזכות לימודי המתמטיקה שלו קיבל עבודה כמורה פרטי. יום אחד, במסגרת עבודתו, עזר לבחורה בשם דינה. היא סיפרה לו שהיא יהודיה, ושהיא מאמינה שישוע הוא המשיח. דן ידע מה פירוש המילה ישוע בעברית, אך לעולם לא שמע שם כזה. היא סיפרה לו שישוע הוא זה שגם נקרא "ג'יזס." הוא נדהם לפגוש יהודיה שמאמינה ביש"ו, גם נדהם לגלות שהשם האמיתי של יש"ו זה ישוע. בפגישה השנייה עם דינה, היא פתחה לפניו ספר תנ"ך והראתה לו נבואות על המשיח. דינה גם הראתה לו איך ישוע מילא את הנבואות המשיחיות הללו בכתבי בברית החדשה.
שבוע אחרי שפגש את דינה הבין בליבו ובראשו שלא צריך עוד לחכות למשיח, כי הוא כבר בא. דן קיבל את ישוע כמושיע בדצמבר 1997. ישוע שינה את חייו ונתן לו חיים חדשים. באוגוסט 1999 דן ודינה התחתנו וחזרו לגור בארץ. ישוע אמר: "הנני עומד ליד הדלת ודופק. איש כי ישמע את קולי ויפתח את הדלת, אכנס ואסעד אתו, והוא אתי. המנצח אתן לו לשבת אתי על כסאי כמו שגם אני ניצחתי וישבתי עם אבי על כסאו" (התגלות יוחנן ג:20-21).
